נ"ל כוונתו לפזר גדול, אלא שבדרך כלל במלת

יום האזכרה של הגאון הגדול רבי ישועה בסיס

אין צורך להוסיף שם, אבל יש להזהר שאבי

רבנו בחיי כתב שהטעם שלוקחים את העגלה למקום

ויקרא אל משה וידבר אליו ה’ מאהל מועד

בן איש חי (ש”א פרשת תצוה ה”א-ב’): יש

פירושך בחזקוני הוא אמת ונכון. אבל עדיין לא

אפשר לנסות, אבל לא נמצא כן בספרים לענין

אם באמת אין למלאכים כלל בחירה, אזי יתכן

רק ריבונו של עולם, רפואתו – היא גם רפואה של רופא רחמן, וגם רפואה של רופא נאמן.

כשאדם שם מבטחו בבשר ודם המנוהל בעצמו על ידי הקב"ה, אז ה’ מסובב שאותו אחד לא יועיל לו. וזאת כדי להוכיח לו שאין לבטוח בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה. וגם אם כעת נדמה לו כאילו הם עוזרים לו, עלול הוא לגלות שסיוע זה אינו לטובתו.

"והארץ היתה תוהו ובוהו" אלו מעשיהם של רשעים, "ויאמר אלוקים יהי אור" אלו מעשיהם של צדיקים. אבל איני יודע באיזה מהם חפץ [הקב"ה], כיון דכתיב "וירא אלוקים את האור כי טוב", הוי [אומר] במעשיהם של צדיקים חפץ, ואינו חפץ במעשיהם של רשעים. (בראשית רבה ב, ה)

מי שאחרי כמה וכמה נסיונות צלח את המכשולים והגיע אל מרומי המגדל, רואה לפניו את כל השבילים, ויודע להנחות את ההולכים בהם כיצד להגיע אל המטרה

צותר ע"פ דברי רבנו בחיי (בפ'תצוה) ועוד 

העכבר המרוצה מהתפנית הברורה בעלילה, יוצא החוצה ומיד החתול תופס אותו. "איפה הכלב שנבח כאן כמו משוגע?" שואל העכבר את החתול, "חשבתי טרף אותך…". "אתה רואה", משיב החתול, "היום מי שלא יודע שתי שפות לא יכול להסתדר בחיים"…

"זה אח שלך!!" טענה אמו. "ככה מלמדים אתכם? זה החינוך שקבלתם?!" החרה אחריה אביו. אחרים הזכירו לו את מצות "ואהבת לרעך כמוך" והלכות בין אדם לחברו.

תפלה על קברו של רבי ינון חורי |

חלילה וחס, אין בוראיך כאן בלשון רבים אלא

כתב הרמב"ן (במדבר סוף פרק ב') כי המנהג

עיין לרבנו בחיי (בראשית י"ב ה') שגם יצחק

זמן קריאת המגילה ברמות | קריאת זכור מדאורייתא

בכל עדות המזרח נהגו שלא לומר מילת יברכך,